איפשהו באמצע הדרך לתוך הפרויקט הזה, הגיעה לי ההבנה שאני צריך לשרוף מישהו. לשרוף משהו. באותם רגעים מוקדמים ראיתי בראש אדם נשרף, ראיתי אש, ראיתי את הכל בוער. עם הזמן הרעיון הזה שקע, ולקראת סיום הפרויקט הבנתי שאני לא מסוגל לראות אותו כגמור עד שאני אוציא לפועל את הויז׳ן שלי.

בשבועיים הקודמים לסט תכננתי בלי הפסקה מה אני עומד לצלם. הבנתי שאני לא יכול לשרוף מישהו, אבל אני כן יכול לערב את הדוגמן שלי עם אש. לאחר ימים ארוכים של חשיבה וחיפוש השראה באינספור מקומות, הצלחתי להבין את הצורה הסופית של התמונה - אדם ישן על מזרון בוער בים.

ההפקה הייתה קשה, חיפשתי במשך ימים מזרון עד שלבסוף מצאתי את המזרון המושלם לצילומים. הבאתי סדינים, כרית, תאורה, והכנתי להביור.

את ההפקה הענקית הזו הרמתי בעזרתה של חברתי היקרה, ענבר סגן כהן, שהיוותה לי כאסיסטנטית.